לאלו שמחכים בסבלנות...
המשך ל"משחק ההמתנה – בשלישיה"

בסיפור בקודם: הבנות המתינו לנו על המיטה, שלשתן על הברכיים, העכוזים שלהם לכיווננו.
התמקמנו מאחוריהן, חדרנו לחורי התחת הממתינים, והענקנו לבנות הזוג שלנו זיון תחת מענג.
הייתי הראשון לגמור ולהשפיך בתוך התחת של אורית, שקיבלה אורגזמה אנאלית. אחרי השפיכו אנדרו ויריב בתוך אילנה ומירב, שגם הן נהנו מגמירות מהנות.

* * *

הסיבוב הראשון היה סוער במידה כזאת, שהיינו כולנו צריכים מנוחה. שכבנו על המיטה ונרגענו. כעבור כחמש דקות ירדתי למטה כדי להביא בקבוק יין, ודי מהר לא נשאר ממנו כלום. אז הלכתי להביא עוד אחד, והפעם מירב ירדה איתי כדי לקחת חטיפים מהמזווה. ראשונה היא ירדה במדרגות, אני אחריה, נהנה להסתכל על התחת שלה. "מוצא חן בעיניך?" שאלה אותי מירב כשהגענו למטבח. "אני יודעת שהסתכלת על התחת שלי כשירדנו", צחקה. חבילת הבוטנים נפלה מידה, וכשהתכופפה להרים אותה ראיתי את החור של התחת שלה. הוא אדום ונפוח משימוש, וגם קצת פתוח. הזין שלי היה כבר בחצי בדרך לזיקפה מלאה, אז תפסתי את מירב במותניה, והחדרתי את הזין לתחת שלה. "ממממ..." גנחה מירב, "זה טוב...."

זיינתי אותה כך כמה דקות, ואז חדלתי ועלינו בחזרה אל חדר השינה עם היין והחטיפים. החברים היו עדיין על המיטה. "לקח לכם זמן לחזור", העירה אורית בקריצה. מירב לא היססה והסתובבה בגבה אליה. "עמית העניק לי טיפול קצר..." והיא פיסקה את פלחי התחת שלה, מראה לאורית את החור. "אני 'מתה' על הזין של עמית בתחת שלי..."

יריב גיחך, קם אל מירב וגרר אותה אל הספה הסמוכה. הוא סובב אותה על הברכיים ודחס את הזין שלו לתחת של חברתו. השניים ננעלו בעולם התענוגות הפרטי שלהם, בעוד אנו נהנים מן הצפיה. אורית לא הסתפקה רק במראה עיניים. היא לקחה את הזין שלי – שהיה כעת זקור במלוא הדרו – ומצצה לי אותו ברוך. אנדרו ואילנה התלטפו ולא הורידו את עיניהם ממירב ויריב.

אורית החליטה שלא די לה עם הזין בפיה. היא עלתה עלי ושחילה את האיבר הענק לכוס שלה, רוכבת עלי במתינות ומוודאת שאני שקוע בתוכה עד הסוף בכל פעם שהיא יורדת על הזין. ההנאה החלה ניבנית בתוכי, אך לא רציתי לגמור מהר. שלחתי יד אחת, מצאתי את חור התחת של אורית ודחפתי שתי אצבעות לתוכו. אורית גנחה בהנאה, והגבירה את קצב הרכיבה שלה עלי.

"את מוכנה לסיבוב אנאלי נוסף?" שאל אנדרו את אילנה. "כן, אפשר, אבל אני מעדיפה בכוס, לפחות בהתחלה", ענתה לו הגניקולוגית. אנדרו חייך, השכיב את אילנה על הגב ועלה עליה. הזין העבה שלו נעלם בכוס הערום של אילנה, והשניים הזדיינו בתאווה.

הראשונים לגמור היו מירב ויריב על הספה. הבחור השפיך עמוק בתחת של מירב, וגם היא גמרה בזכות העיסוי שהעניקה לדגדגן שלה עם אצבעותיה. אחריהם גמרה אילנה, ואנדרו השאיר את הזין שלו בכוס שלה והשפיך שם. אורית המשיכה לרכב עלי, והגיעה לאורגזמה. רגע אחריה פרץ זרם עז של שפיך רותח מהזין המגורה שלי, ומילא את הרחם של אורית. "אאאהההה...." היא גנחה כשהרגישה את הנוזל החם ממלא אותה, ואז צנחה עלי, מצמידה את שדיה הגדולים אל החזה שלי. "אני כ"כ אוהבת את השפיך שלך בתוכי..."

בין סבבים של זיונים אנחנו נחים וצוברים כח ואנרגיה להמשך. הפעם, אורית לא לקחה את פסק הזמן כדי לאגור מרץ לזיון הבא, וגם לא הניחה לנו – הגברים – להתפרקד על המיטה בחוסר מעש. "בואו", ציוותה עלינו, מובילה אותנו אל הסלון בקומה הראשונה. "על ארבע, בבקשה. שלשתכם. זה לצד זה!" התמקמנו על השטיח כפי שהורתה אורית. ואז, ממטמון מתחת לאחת הכריות היא שלפה כמה וכמה צעיפים. במהירות וביעילות היא קשרה אותם לעינינו, מעוורת אותנו למתרחש סביבנו. "כתפיים על השטיח, ידיים קדימה!", הגיעה הפקודה הבאה. לא ראיתי מה עושים חברי, אך צייתתי וברור לי שצייתו אף הם. הרגשתי משהו נכרך על פרקי ידי, והבנתי מיד שאורית קושרת את כפות ידי זו לזו עם אחד הצעיפים. והנה באה משיכה קדימה... אורית קשרה את קצה הצעיף לאחד הרהיטים של הסלון. "זהו. כעת להמתין, לא לזוז, ולא לדבר!"

השתררה דממה. יריב ואנדרו לא הפרו את הצו שהוטל עליהם ע"י אורית, אף לא אני. רק קול נשימותינו מילא את החדר. החשכה שכפתה עלי אורית גרמה לי לאבד את חוש הזמן. שמיעתי התחדדה, אך בכל זאת לא יכולתי לקלוט ולו רחש קל שבקלים מן הקומה השניה. גרם המדרגות שלנו מרופד שטיח עבה ורך, ואין סיכוי שאשמע אם עולים או יורדים במדרגות, אפילו אם הבנות תנעלנה נעליים. ואם הן תרדנה אלינו יחפות, רצפת השיש לא תסגיר אף היא את קרבתן של הנשים. שלא לדבר על 'הסתרת-הרעשים' המופלאה של שטיחי הסלון... לא נותר לי אלא להמתין, כפי שציוותה עלינו אורית, ולראות ולחוות את מה שהיא מכינה לנו. המחשבות על מה שעומד לקרות גרמו לי להתייחם שוב, והזין שלי הלך ותפח, תלוי בין רגלי ומחכה לפורקן.

אינני יודע כמה זמן חלף. כאמור, עיני המכוסות טישטשו את תחושת הזמן שלי. באיזה שהוא שלב קלטתי רחשי תנועה מן הקומה העליונה, ואף כי היו קלושים ביותר, חשבתי שהנה-הנה הנשים מגיעות. אולם לא. עדיין לא קרה דבר. הוספתי להמתין, אינני יודע כמה זמן. ואז לפתע, חשתי בגל של חום מעל התחת שלי. 'היא פה'... חלפה בי המחשבה, וריגוש עז אחז בי. הרגשתי את קרבתה של אורית עוד לפני שהיא נגעה בי. ואז... אז משהו רטוב נגע בחור של התחת שלי. "אאאהההה..." נאנקתי, ובו ברגע שמעתי את יריב ואת אנדרו נאנקים בהפתעה בדיוק כמוני. והדבר הרטוב הזה, שנגע בי, החל חודר אל התחת שלי לאט לאט, בזהירות. שמעתי את שני חברי גונחים. אהה... אנחנו מקבלים מהבנות את אותו הטיפול שהענקנו לה... אמרנו להן להמתין לנו בחדר השינה, ואז באנו וזיינו אותן בתחת... אז כעת הן returning the favor... אנחנו המתננו להן, וכעת נקבל אנו זיון בתחת... ללא ספק, שלשת הנשים הגיעו אל הסלון חגורות ב-Strapons, ובכוונתן לזיין אותנו בתחת.

“Please go slow…” , שמעתי את אנדרו לוחש. לאילנה אין הרבה ניסיון עם סטראפאון, אבל אין לי ספק שהיא לא רצתה להכאיב לבן הזוג שלה. מירב, מן הסתם, טיפלה ביריב כמו שצריך וכמו שהוא מסוגל, ואורית שלי פחות חדרה לתחת שלי עם הדילדו, נותנת לי זמן להתרגל אל הפולש האנאלי, ואז מזיינת לי את התחת במתינות ובאהבה. "טוב לך?" שאלה אותי בקול נמוך ורווי תשוקה. כל שיכולתי לעשות כתגובה לשאלתה היה לגנוח מהנאה, לדחוק את העכוז שלי אחורנית, כדי שאורית תעמיק את חדירה הדילדו לתחת שלי. הזין העבה והזקור שהיטלטל בין רגלי היה קרוב לפיצוץ. אורית ידעה זאת, ואיכשהו – תוך כדי זיון – היא הצליחה לאחוז באיבר המגורה שלי ולאונן לי אותו. שילוב היד המיומנת של אורית והלחץ על בלוטת הפרוסטטה שלי, לא השאיר לי הרבה סיכוי 'לשרוד' את הזיון הזה יותר מדי זמן. "אאאחחח.... זה טוב...." גנחתי, לאט לאט מאבד את השליטה על עצמי. ולא חלף זמן רב, ואורגזמה רבת-עוצמה השתלטה עלי וגרמה לכל גופי להצטמרר ולרעוד בעוד מן הזין הענק שלי ניתזים צרורות כבדים של שפיך לוהט. אורית לא חדלה ולו לשניה אחת מלזיין אותי בתחת ומלאונן את הזין שלי, מוודאת שהגמירה שלי מלאה, חזקה, uninterrupted ומערבלת חושים.

גם אחרי שהביצים והזין שלי התרוקנו לחלוטין, אורית לא חדלה מלזיין את החור של התחת שלי. לצידי, עלו קולות של פורקן והבנתי שגם אנדרו ויריב גמרו. ונראה לי שגם אילנה ומירב המשיכו לזיין את בני זוגם למרות שהם השפיכו. היה ברור לי שסיבוב הזיונים הזה עדיין לא בא אל קיצו, ומחכה לכולנו המשך סוער ומענג.